בשנים האחרונות אנו עדים לקפיצה משמעותית בכמות הסחורות המתניידות בעולם. הדרישה הגוברת והולכת למרכזים לוגיסטיים חדשניים נובעת מהצורך המרכזי – לספק את המוצרים ליעדם בזמן הקצר ובעלות המינימלית. שימוש במרלו"ג חדיש מאפשר תכנון פונקציונאלי מיטבי – החל בפריקה נוחה, קליטת המוצר וטיפול בכל מה שנדרש בו, אחסנתו בשיטה מותאמת המאפשרת ליקוט מהיר והוצאתו לשילוח למסירה ללקוח.
במרכזים לוגיסטיים אלה נדרשת אוטומציה איכותית לייעול תהליכים, לקיצור זמנים וגם לשימוש מופחת בכוח אדם. מרבית חברות הלוגיסטיקה מסתפקות בגובה מבנה של 12-14 מטר, העומד בתקנים מקובלים של כיבוי אש ותפעולו קל יחסית, באמצעות מבחר מלגזות צריח ומידוף מותאם. ככל וקיימים פריטים רבים מאותו הסוג, ניתן לאחסנם במערכות מידוף אוטומטיות מתניידות שונות בהתאם לגודל הארגז וזמן המתנתו במחסן ולמצות גובה זה עד תום.
עם זאת, האוטומציה היום מאפשרת מחסנים אוטומטיים העולים לגובה רב של 35-40 מטר ומתופעלים ע"י מערכות רובוטיקה מתקדמות מלוות ע"י מערכות WMS מתקדמות. מדובר במבנים המיטיבים עם ניצול משאבי הקרקע, חוסכים שכר דירה ועלויות ארנונה. קצב הגידול באחסנה מגביר את הביקוש למבנים גבוהים, יותר ויותר חברות מעוניינות בהקמת מבנה גבוה בחלקו, לצורך יישום אוטומציה מלאה. אולם במרבית אזורי התעסוקה המציעים מבני אחסנה ברחבי הארץ התוכנית שחלה במקום אינה מאפשרת בניה לגובה רב ולעתים עצם היכולת להקים מבנה בגובה 12-14 מטר הינו הישג רב בפני עצמו.
בבדיקה מול הרחבות של ישובים כפריים ברחבי הארץ, מסתבר שהחסם המרכזי הוא נופי. כדי להבין את מורכבות העניין חשוב להבין את הפרופורציות – מבנה בגובה 14 מטר משקף גובה בנין מגורים או משרדים בן 4-5 קומות, מבנה בגובה 30 מטר דומה לבניין בן 10 קומות ומבנה לוגיסטי בגובה 40 מטר ידמה לבניין בן 13 קומות. נוכחות של מבנים ענקיים בגובה בניינים עירוניים הנה זרה לסביבה, על כן דיירי האזורים, המושבניקים או הקיבוצניקים, מתנגדים בתוקף להקמת "מפלצת" כזו. חריגים מקרים בהם קיים היסטורית מפעל השייך לישוב ובנוי לגובה רב, או אז ההתנגדות נחלשת אולם הבעיה נמשכת גם לאזורי תעסוקה עירוניים ומרכזיים הגם שחלקם חדשים.
מרבית אזורי התעסוקה במרכז הארץ מגדירים גובה מרבי של 14 מטר, הוראה שהוצבה בתכנית בניין עיר בתקופה מוקדמת, בה גובה זה היה רב ביחס למבנים של 6 מטר וכל שינוי נדרש לקבל אישור ועדה מחוזית – הליך ארוך ומסורבל שאין כל ודאות בהצלחתו. באזור מודיעין לדוגמה, הוכנה תכנית מתאר המגדירה מתאר נופי בהתאם לגבעות ואינה מאפשרת חריגה לגובה, הגם שמדובר בפארק תעשיות מרכזי ומבוקש ביותר. אפילו באזור המפרץ בחיפה, עורף הנמל העסוק ביותר, לא מתאפשרת הקמת מבנה מעל לגובה 3 קומות בשל מגבלה היסטורית, הנובעת משדה התעופה הסמוך. חבל מודיעין התגבר על חסם זה וכך נראים על כביש 6 המבנים העצומים של טבע, אוסם ואחרים אולם אזור תעסוקה זה קטן ומלא ברובו ואינו מהווה חלופה רצינית לדרישות השוק לאחסנה במרכז הארץ.
לסיכום, לשרשרת האספקה בעידן תעשיה 4.0 תפקיד מרכזי בכלכלת העולם ועליה להתמודד עם צרכים חדשים ומורכבים בכדי לעמוד בקצבי הצריכה. הרובוטיקה הפעילה מזה זמן בתעשיות ענק, חודרת יותר ויותר לתחום האחסנה והופכת נגישה וזמינה גם ללקוחות שאינם תאגידי ענק. חברות המעוניינות לבנות לגובה, נדרשות היום להתמקם באזורי תעסוקה רחוקים מהמרכז והמשאיות ממלאות את הכבישים ומזהמות יותר. על רשויות התכנון בישראל להפנים את השינויים העוברים על הענף ולאפשר שינוי תכנוני מהיר המאפשר שימושים בכל, גם באזורי ישוב כפריים. כמובן שניתן למצוא דרכים יצירתיות לפתרון כמו גם לחייב את היזמים בטיפול נופי שימזער את ההפרעה הנופית הנגרמת לסביבה, כדי למנוע מחסור גדל והולך של מרלו"גים גבוהים ולאפשר למהפכה לפרוץ קדימה!
